בושארי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה

בפניי בקשת המבקש למתן אורכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא (כב' השופט יחיאל ליפשיץ), אשר דחה את תביעת המבקש ודחה בקשתו לקבוע כי בשנת 2000 איפס המבקש חובותיו, כלשונו, אצל המשיב.

המבקש הגיש בקשה ללא תצהיר בה פירט את מחלותיו ואת נכויותיו, בעטיין לא הגיש במועד את הבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא.

המשיב מתנגד לבקשה וזאת משום שלבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות.

עוד טוען המשיב כי פסק דינו של בית משפט קמא ניתן ביום 23.6.09 וכי הבקשה המוגשת בחלוף חצי שנה, דינה להדחות. לבסוף טוען המשיב כי המבקש לא הצביע על סיכוייו בהליך.

המבקש הגיש תגובה לתשובת המשיב, בה חזר ופירט את מחלותיו והפעם בתצהיר. לגבי סיכויי הערעור הפנה המבקש לפסק דינו של בית משפט קמא.

דיון

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, (להלן: "התקנות") קובעת, כדלקמן:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בית המשפט יטה להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור נגרם בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, אלה ייחשבו "טעמים מיוחדים".

נקבע כי כאשר סיבת האיחור נעוצה בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.

ר' אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 9, עמ' 722:

"המועד להגשת ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה להצביע על טעם מיוחד על מנת להאריכו. ההנחה היא, שטעות, כשלעצמה, גם אם היא טעות תמת לב, אינה בבחינת טעם אופרטיבי, כלומר טעות המצדיקה הארכת מועד. כלל נוקשה זה עבר תהליך של שחיקה, אך ניסיון למצוא כלל אחיד, היפה לכל המקרים, עלול להיתקל בקושי לנוכח מספרם הרב של החריגים ושל היוצאים מן הכלל".

במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית המשפט גם משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. יפים לעניין זה דבריה של כב' הנשיאה ד' ביניש בבש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד נפתלי"), כהאי לישנא:

"ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך"

זאת ועוד, לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת גם לסיכויי הערעור. ככל שמדובר בסיכויים נמוכים, נחלשת ההצדקה ליתן אורכה, הן מנקודת מבטו של בעל הדין שכנגד והן מנקודת מבטו של האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובוודאות משפטית בקיום סדרי דין.

באשר לסיכויי הערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות נפסק ברע"א (מחוזי -ת"א) 34082-11-09 בזק בינלאומי בע"מ נ' לבני (פורסם בנבו), כדלקמן:

"מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק דין. (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (פורסם בנבו).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית משפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות קטנות (ראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826)."

ולענייננו;